חיפוש באתר זה

תקשורת ארגונית - רשתות ותהליכים והשפעתם על הפעילות הארגונית.


מספר העבודהbus9823h
שם העבודהתקשורת ארגונית - רשתות ותהליכים והשפעתם על הפעילות הארגונית.
שנת פרסום2009
מוסד לימודים המכללה האקדמית אשקלון
קורס
ניהול
מספר עמודים 38 עמודים
מספר מילים11,200  מילים
מספר מקורות15 מקורות
מחיר499 ש"ח
מילות מפתחסמינריון, סמינריונית, עבודה אקדמית למכירה, עבודות אקדמיות
 

לרכישת העבודה בכרטיס אשראי

תקציר

תקשורת בארגון היא "מערכת העצבים", המקשרת בין יחידים, בין קבוצות ובין מערכות משנה ארגוניות.

התקשורת השכיחה והבסיסית היא תקשורת בין-אישית, המתקיימת בין שני אנשים או בקרב קבוצה קטנה של אנשים. את תהליך התקשורת בארגון מקובל לתאר כ"אירוע" או כ"אפיזודה". באירוע תקשורת בסיסי משתתפים: מוען, המצפין (מתרגם) מסר לסמלים מוכרים ושולח אותם לנמען בערוץ מסוים. הנמען מפענח את הסמלים ומגיב עליהם באופן מילולי או לא מילולי. במהלך העברת התקשורת משתתפים גורמים הקשורים במתקשרים או בערוצי התקשורת, הפועלים באקראי או בשיטתיות,  ומשבשים או מעוותים את המסרים. גורמים אלה נקראים "רעשים".

יש הממיינים את ערוצי התקשורת לתקשורת ישירה, לתקשורת חוצצת ולתקשורת עקיפה. לרוב, אין תחליף יעיל להעברת מסרים באמצעות התקשורת הוותיקה ביותר - הישירה, המאפשרת קשר בלתי אמצעי, מילולי ולא-מילולי, ומשוב מידי. עם זאת, שינויי הטכנולוגיה המהירים בתחום פותחים אפשרויות חדשות ומפתיעות. התקשורת הממוחשבת יוצרת ערוצי תקשורת משוכללים, מהירים, אמינים, ובעלי אופי אישי, שיש בהם, בהיבטים אחדים, משום תחלופה לתקשורת הישירה.

קבוצת העבודה היא מרכיב בסיסי, הן במבנה הפורמאלי של הארגון והן במבנה הבלתי פורמאלי שלו. יחסי התקשורת הבסיסיים בתוך הקבוצות וביניהן יוגדרו עפ"י התפקידים של חברי הקבוצה והמשימות, שעליהם לבצע.

התקשורת הקבוצתית והבין-קבוצתית נבנית סביב שני צירים ארגוניים: האחת - ציר הפעילות הקבוצתית, שהיא, משימתית וחברתית, והאחרת -  ציר רשתות התקשורת, שהן מבנים של ערוצי תקשורת בין חברי הקבוצה ובין קבוצות.  רשתות התקשורת מאירות את יחסי התפקיד מהיבט, שאיננו מפורש בהגדרת התפקידים ומערכי התפקיד בקבוצה, ובעיקר הן מלמדות על מידת הריכוז והביזור התפקודי והחברתי בקבוצה.

נושא התקשורת ברמת הארגון והבנת דרכי פעולתה ברמה זו תופס מקום מרכזי בחקר ההתנהגות הארגונית. כל תהליכי התשומה, ההמרה והתפוקה בארגון מתווכים באמצעות התקשורת. ישנן כמה גישות עיקריות לניתוח התקשורת הארגונית: גישה מכאנית, גישה פסיכולוגית, גישה תרבותית וגישה מערכתית.

התקשורת ברמה הבין-אישית וברמה הקבוצתית מבוססת, בעיקר, על תקשורת ישירה. תקשורת ברמת הארגון הכולל משקפת, בד"כ, את המבנה הארגוני הפורמאלי והיא, ברובה, חוצצת או עקיפה. ניתן לומר, במידה מסוימת, כי התקשורת הבין-אישית והקבוצתית מוסברות בעיקר ע"י הגישה הפסיכולוגית והגישה התרבותית, ואילו התקשורת ברמת הארגון מוסברת בעיקר ע"י הגישה המכאנית והגישה המערכתית. 

ברמת הארגון נדרש מבנה תקשורת הולם, שיאפשר תיאום בין חלקי הארגון השונים. התיאום בין מערכות המשנה בארגון מושג באמצעות מנגנונים ומבני תקשורת קבועים ונמשכים, שאינם מותנים בפעילותם האפיזודית  של יחידים וקבוצות בארגון.

ערוצי תקשורת פורמאלית ברמת הארגון דואגים להעביר מידע למקומות הנכונים ולחסום מידע במקומות בלתי נחוצים, דבר הנחוץ לתפקוד תקין של המחלקות והאנשים הזקוקים למידע, ומונע בזבוז זמן, הפרעות בתקשורת ועומסי יתר על ערוצי התקשורת. התקשורת הארגונית מתבצעת במערכת של ערוצים התואמים את המבנה הארגוני, כלומר לאורך מדרג הסמכויות ולרוחב הבידול התפקודי של הארגון. המידע זורם בשלושה כיוונים: אנכית - אשר באמצעותה מעבירים הוראות מלמעלה למטה במדרג הארגוני, ומעבירים משוב מלמטה למעלה במדרג הארגוני. לתקלות בתקשורת אנכית תורמים הן המנהלים והן העובדים. רבים אינם מעודדים משוב למרותם, גם אם הוא חיוני.

אופקית ואלכסונית - נועדו לתיאום בין דרג הניהול התיכון לבין הסגל המנהלתי והסגל הטכני. תקשורת אופקית בלתי מוגבלת יכולה לפגוע ביכולת השליטה והבקרה של הנהלת הארגון על מידע חיוני, כיון שהמידע, הזורם באופן ישיר בין מחלקות מקבילות, אינו מדווח תמיד למעלה.

הגישות היום מעודדות תקשורת אופקית רחבה ומסועפת, למרות הקשיים הכרוכים בה. וההנחה הרווחת היא, שארגונים זקוקים לתקשורת רב-ערוצית, על מנת לעודד צמיחה והתפתחות. בעידן של תמורות טכנולוגיות וחברתיות מהירות, יש צורך בתגובה מהירה ובגמישות תקשורתית.

בכל ארגון מתפתחת, לצד התקשורת הפורמאלית, תקשורת משלימה בלתי פורמאלית. בתקשורת לא פורמאלית נמצא את כל המסרים המועברים, שלא באמצעות הערוצים הפורמאליים. תקשורת לא פורמאלית, עלולה להיות מקור בלתי מהימן למידע, הניזון מרכילות לא מבוססת ואינו נקי מהשמצות.

פיקוח ובקרה הם תהליכי השוואה בין מטרות הארגון, מדיניותו ותקניו לבין הביצוע בפועל. החוקרים בימינו, מציעים גישה חדשה לבקרה, המתאימה לקצב השינויים וההתפתחות החברתית והטכנולוגית, המאפיינת את תקופתנו. הם מדגישים את השיפור המתמיד של המערכת ואת יעדיה לעתיד כתכונה מרכזית של בקרה ארגונית.

הארגונים חייבים להפנים, כי התקופה השתנתה ואיתה גם הצרכן, המוצרים, כל תהליכי הייצור והתמהיל השיווקי, ובעיקר – העובדים ודרך התנהגותם בארגון. ההתפתחויות המהפכניות בתחום תקשורת המחשבים מהוות תמורה דרמטית בחיי העבודה ומנוף לשינויים ארגוניים מקיפים.  מחקרים שנערכו בנושא השפעת תקשורת המחשבים, באמצעות דואר אלקטרוני, על הארגון הראו, כי שימוש נכון בדואר אלקטרוני מקצר תהליכים, מייעל קשרי עבודה והופך מידע לזמין ונגיש לזקוקים לו. הארגונים צריכים לבנות מדיניות שתנחה את העובדים כיצד עליהם להשתמש באי-מיילים בצורה אפקטיבית, לכתוב נהלי עבודה ברורים ולהטמיע זכויות וחובות.